"אף אחד לא ייגע בך ממה שאני יעשה לך"
"אדקור את הילד"
על פי הנטען בעובדות האישום הראשון, במאי 2013 בשעות אחר הצהריים, לאור ויכוח שהתעורר בין הנאשם למתלוננת, שהיתה בת זוגו, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שמשך את שיערות ראשה והכה את פניה באגרופים.
על פי הנטען בעובדות האישום השני, ביולי 2013, בשעות הערב המאוחרות, הגיע הנאשם לדירת המתלוננת בהרצליה, וביקש ממנה לשוב להתגורר יחדיו אך המתלוננת סירבה. הנאשם החל לקלל את המתלוננת ובהמשך איים עליה בכך שאמר לה: "את מחפשת להשתרמט אבל אני מבטיח לך שאף אחד לא יגע בך ממה שאני יעשה". המתלוננת ביקשה מהנאשם לעזוב את דירתה ונעלה את דלת הכניסה. או אז נכנס הנאשם דרך חלון האמבטיה וסירב לצאת למרות בקשתה של המתלוננת. בהיותו בדירה, על פי האמור בכתב האישום, הזיק הנאשם לרכוש בכך שקרע שמלה השייכת למתלוננת, לקח סכין מטבח והחל קורע את בד המיטה בחדר השינה של המתלוננת בעודו צועק "אני אקרע את המיטות שלא תזדייני עם אף אחד על המיטה". בהמשך ניגש הנאשם לחדר השינה של בתה של המתלוננת וקרע את מיטתה.
האישום השלישי מתייחס לשיחה שנערכה בין הנאשם למתלוננת בנובמבר 2013 ובה איים הנאשם על המתלוננת באומרו "כשהילד יגדל יהיה כיף לדקור אותו בתחת, אני אבעט לו בראש ויגלגל אותו לאלף עזאזל, הוא ילד הומו".
באישום הרביעי נטען כי בדצמבר 2013 בשעות הצהריים, התקשר הנאשם אל מכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת ואיים עליה באומרו "אני מבטיח לך כשאני רואה אותך את מקבלת דקירה בפנים יא זונה, כדאי לך להיפגש איתי רק במרכז הקשר למה מעכשיו אני ממוטט לך את החיים".
במענה לכתב האישום כפר הנאשם בעובדות כתב האישום.
הדיון בבית המשפט
במסגרת הדיון שהתנהל בבית המשפט השלום תל אביב יפו, המתלוננת לא טרחה לדיון ההוכחות ואף התביעה לא איתרה אותה, בדיון זה, נבחנה שאלה מרכזית בנוגע לעדותה של מכרה ושכנה של המתלוננת אשר לטענתה צפתה באירוע נשוא האישום הראשון, אך לדבריה לא זכרה את שאירע שם.
לטענת התביעה, ניתן להתבסס על חומר החקירה והעדויות שנשמעו בפני בית המשפט בכדי להרשיע את הנאשם, ובפרט עדות השכנה מספקת עדות אובייקטיבית לאישום הראשון. לעומת זאת, עו"ד דן באומן המייצג את הנאשם, סיכם וטען, בין השאר, כי אין בפני בית המשפט עדות של עד שהעיד והפליל את הנאשם, וכל שיש היום זו העדות של השכנה אשר מראש הודיעה שאינה זוכרת את האירוע כלל וגם בחקירה ראשית עמדה על כך שאינה זוכרת דבר מהאירוע.
השופטת תרצה שחם קינן החליטה, לאחר ששמעה את העדים ואת הצדדים ועיינה בראיות שהוגשו לבית המשפט, לזכות את הנאשם. לגבי המקרה נשוא האישום הראשון, קבעה השופטת כי: "לאחר ששמעתי את העדה, בנסיבות בהן מסרה את הודעתה כשלושה חודשים לאחר המקרה, ולאור דבריה, נותר ספק בלבי אם אכן מסרה את הודעתה על סמך ידיעתה האישית, או על סמך דברים אותם שמעה מהמתלוננת."
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר